פיצה עבה מסביב לעולם: 

פיצה עבה מסביב לעולם:
במאה ה-20 פיצה עבה הפכה לטרנדית מאוד בכל רחבי הגלובוס, זאת תודה בעיקר למהגרים איטלקיים אשר הביאו את המנות האותנטיות שלהם למקומות וציבור חדש אשר שינו אותן בהתאם למאפיינים המקומיים.

באוסטרליה
מרבית המנות האיטלקיות קיימות, למרות שיותר נפוצות המנות בסיגנון האמריקאי שבהן יש יותר תוספות וסוגים מהמטבח האיטלקי. סוג נפוץ ומיוחד הוא האוסייה-Aussie, בפיצה הזו יש את הרוטב עגבניות הרגיל, גבינת מוצרלה, בייקון וביצה (פיצה הנפוצה בארוחות בוקר)
פיצות עם פירות ים כגון סרטנים מאוד פופולריות אף הן, בשנות השמונים מספר פיצריות אוסטרליות ומסעדות אוסטרליות החלו למכור :פיצות גורמה" בפיצות אלו ישנם מרכיבים יקרים יותר כגון סלומון, שמיר, גבינת בקונסיני, שרימפסים, ותוספות אחרות ויותר מיוחדות כגון בשר קנגורו, בשר אמו, וקרוקודיל. פיצות בתנורי עצים הן למעשה פיצות בתנור קרמי מחוממות על ידי "דלק עצים"מאוד נפוצות.

בברזיל
בסאו פולו יש יותר מ-6000 פיצריות וכ1.4 מיליון פיצות נצרכות מידי יום. אומרים שהפיצה הברזילאית הראשונה נאפתה במחוז בראס-Brás בסאו פולו, בשנים הראשונות של המאה ה-20. עד שנות ה-50 אם רצית פיצה היית צריך ללכת לקהילות האיטלקיות, מאז הפיצה הפכה למאוד פופולרית בקרב יתר האוכלוסייה, הפיצריות הכי מסורתיוות עדיין נמצאות בשכונות האיטלקיות כמו בקסיגה-Bexiga (השם המקורי: בלה ויסטה-Bela Vista )
גם הפיצה הנאפוליטנית (פיצה עבה) וגם הפיצה הרומאית (פיצה דקה) מאוד נפוצות בברזיל במספר גירסאות עם רוטב עגבניות וגבינת מוצרלה, אפילו גם פיצות מתוקות עם בננות, שוקולד או אננס אשר מוגשות בתום הארוחה כקינוחים. הפיצריות הברזיליות מציאות כם גירסאות ברזילאיות יחודיות כגון: פיצה קום קטופירי-pizza com catupiri.
ה-10 ביולי זהו "יום הפיצה" בסאו-פולו, והיום האחרון הוא התחרות השנתית שבה משתתפות כל פיצריות, בברזיל "פיצה 4 הגבינות"  משתמשים במוצרלה, גבינת פרובולון, גבינת פרמזן וגבינת גורגונזולה. ישנה גם פיצה 5 גבינות שבה מוסיפים גבינת קאטופירי.

במאלזיה
הרבה מסעדות פיצה עבה מערביות עברו סוג של תירבות מקומי, כמו ההמצאה של פיצה טום-יום-Tom Yom Pizza, פיצות חריפות וכן הלאה, המשעדות פיצה העיקריות שייכות לרשתות הגדולות ולא לעסקים פרטיים.

בהודו
הפיצה ברחבי הודו הפכה להיות חלק מהמזון המהיר, עם הגעתם של הרשתות פיצה להודו האמצע שנות ה-90 ועד שנת 2010 הפיצה הפכה למאוד נפוצה בכל הודו. פיצריות שאינן חלד מהרשתות הגדולות מגישות פיצות עם תוספות נוסח הודו, כמו עוף טאנדורי- Tandoori Chicken ופיצה פאניר-Paneer ביחד עם תוספותל יחודיות להודו, אך גם הפיצות הרגילות גם נמכרות בהודו. הפיצריות בהודו נמצאות בכל מקום, החל ממאפיות מקומיות קטנות או גדולות, ועד מסעדות פיצה גורמה עם תוספות ומרכיבים מיוחדים ומיובאים מהמטבח האיטלקי.

בישראל
להרבה פיצריות ישראליות ורשתות אמריקאיות יש סניפים כשרים וסניפים לא כשרים, בפיצריות הכשרות אין בשר על פיצה עבה ויש פיצריות המחמירות ברמת הכשרות שבהן אין אפילו דגים כגון טונה ואנשובי על הפיצה מהסיבה שישנם כאלו שלא מערבבים מוצרי גבינה עם דגים. הפיצריות הכשרות סגורות במהלך חג הפסח אלא אם כן הן הכשירו את המקום ובמהל החג הפיצות עשויות מקמח מצה.
 הפיצריות הישראליות מאוד שונות משאר הפיצריות ברחבי העולם בכמות התוספות הצימחוניות שיש בהן החל מבצל, ועד תירס וגבינת לבנה-labane, ותבלינים ים תיכוניים כגון זעתר.

בקוריאה
בקוריאה פיצה עבה מאוד פופולרית בדרום קוריאה בעיקר בקרב הציבור הצעיר. מרבית פיצריות האמריקאיות מתחרות ברשתות מקומיות המציעות מגוון פיצות רגילות וגם פיצות בסיגנון מקומי עם תוספות מיוחדות כגון: בולגוגי-bulgogi ודק קבב-dak galbi, פיצה בסיגנון קוריאני נוטה להיות מורכבת מפיצות אחרות ברחבי העולם בגלל התוספות השונות, תירס, פלחי תפוחי אדמה, בטטה, שרימפס, סרטנים ועוד. קיימת פיצה בשם Grand Prix בפיצרייה "מר פיצה" שבה יש פלחי תפוח אדמה, שרימפס קאג'ון, פלפל מתוק, זיתים, פטריות, בייקון, נאצ'וס, ורוטב שמנת. המנת מוס תפוח אדמה ממולאת בבצק עוגיות עם זרעי חמנייה, זרעי דלעת וצימוקים, ובצד מקבלים רוטב פירות יער לטבילה. פיצות איטלקיות עם בצק דק מוגשות בפיצריות איטלקיות בסאול ערים מרכזיות אחרות. הפיצרייה הראשונה בצפון קוריאה נפתחה בפייגונג-Pyongyang  בשנת 2009.

בנפאל
הפיצה הופכת להיות מאוד פופולארית באיזורים העירוניים בנפאל, בעיקר בעיר בירה קאטמנדו. ישנן מספר מסעדות שמגישות פיצות בקאטמנדו. עם פתיחתם של סניפיי רשתות בין לאומיות עולה גם הצריכה ועיצה המודעות לפיצה.

בפאקיסטן
הפיצרייה הראשונה נפתחה בקארחי-Karachi ובאיסלאמבאד-Islamabad בסוף שנות ה-80, פאפאסאליס-Pappasallis  היא מסעדה איטלקית שמגישה פיצות, היא פתוחה מאז 1990, פיצה עבה הפכה להיות מאוד פופולארית בצד המזרחי של פאקיסטן, במחוזות סינדה, אזד קאשמיר וגם בגילגיט באלטיסטאן, בצד המערגי של פאקיסטן הפיצה עדיין לא חדרה. בעיר Peshawar קיימת רשת פיצריות מערבית. באיזורים שבהם הפיצה מוכרת ישנן פיצריות עם עוף חריף, ונקניק מאוד פופולאריות.

בארצות הברית
למרות ההשפעה הרבה של המטבחים האיטלקיים והיווניים בתרבות האמריקאית, בארצות הברית התפתחו ווריאציות מקומיות של פיצה, לחלק מהפיצות יש דימיון חלקי לתאומות שלהן האיטלקיות. לשיקגו יש פיצה בסטייל מאוד יחודי הנקראת deep-dish pizza, זו פיצה שנעשית במחבת עמוקה עם תוספות ורוטבים, הפיצה מגיעה לגובה של 2-7 ס"מ והאפייה שלה מגיעה גם ל-40 דקות.
בדטרוייט יש פיצה יחודית שנקראת twice-baked pizza עם גבינה על כל פיצה עבה וגם על השוליים ובניו יורק יש את הפיצה הניו יורקית עם הבצק הדק במגוון ווריאציות.

בשוודיה
לשוודיה פיצה עבה הגיעה עם הגעתם של העובדים האיטלקיים ובשנות ה-70 הפכה למאוד פופולארית, הפיצה השוודית לרוב בסיגנון נאפוליטאני ובמרבית הפיצריות האיטלקיות יש פיצה מרגריטה, פיצה קאפריוצ'ה Capricciosa ופיצה  Quattro Stagioni"" נמצאות בראשית התפריט, עם מעט שינויים מהפיצות המקוריות, לדוגמא: בפיצה מרגריטה השוודית  משתמשים בגבינה שוודית קשה במקום גבינת מוצרלה, ואורגנו מיובש במקום עלי בזיליקום, בפיצה קאפריוצ'ה השוודית יש רק עגבניות, גבינה, פטריות וחזיר.
אחת מהפיצות הפופולאריות בשוודיה היא "פיצה קבב", כאשר  doner kebab זה התוספת העיקרית, המנת צד הנפוצה השוודיה, היא סלט פיצה- בסלט הזה יש  shredded cabbage, ולפעמים יש פלפל אדום שהושרה במרינדת ויניגרייט לכמה ימים.
באופן כללי, הפיצריות השוודיות ברובן הן עסקים פרטיים, מעט מאוד רשתות בין לאומיות  לא כל כך מצליחות להתבסס בשוודיה, למרות שלרשת Vapiano יש 3 סניפים בסטוקהולם.

ביפן
רשתות פיצה אמריקאיות נכנסו ליפן בשנות ה-70. "פיצה לה" היא הרשת פיצריות היפנית הפופולארית ביותר, רשת הפיצריות בנוסח איטלקי הפופולארית ביותר היא סאלווטור קומו, לאירגון הפיצות הנאפוליטאניות "Associazione Verace Pizza" יש סניף ביפן. ישנן גם פיצות מקומיות כגון: פיצה מוצ'י, בצק ועליו עוגת מוצ'י יפנית.
המנות פארינטה-Farinata או סצ'ינה-cecina, עשויות מקמח צ'יקפי chickpea, מים, מלח ושמן זית. המנות נקראות סוקה ברחבי צרפת, לעיתים נאפית בתנור אבנים, ולעיתים נמכרת בחתיכות או במשקל.
מנה נוספת בשם (בגרמנית: The Alsatian Tarte flambée (Flammkuchen היא בצק שטוח ועגול עם קרם פרש, בצל ובייקון.
The Anatolian Lahmacun, היא מנת בצק עגולה עם בשר, הבצק מאוד דק, ולעיתים יש גם ירקות מעל הבשר.
The Provençal Pissaladière, היא מנה הדומה לפיצה האיטלקית, עם שוליים קצת יותר עבים, ובצלים אפויים, אנשובי, וזיתים.
קלצונה היא מנה בצורת ירח והסטרומבולי היא בצורת צינור, המנות נעשות מבצק מגולגל או עטוף וממולאות במיני תוספות ורטבים.
אצבעות שום זו מנה שדומה לפיצה בצורתה העגולה ועשוייה מאותו הבצק, על הבצק מורחים חמאה מומסת, מפזרים שום, גבינה ולפעמים בייקון.

חוקים באיטליה ואירופה
באיטליה ישנו תשלום שצריך לשלם על הזכות להכין פיצות איטלקיות מסורתיות, עם קבלת הזכות קיימים הגבלים על מרכיבי הפיצה ועל דרכי הכנתה, זאת במטרה לשמור על הדרכים המסורתיות (ניתן להכין פיצות מסורתיות איטלקיות קפואות ללא קבלת ההיתר) רק הפיצות שממלאות את כל התנאים הללו יכולות להיקרא פיצריות איטלקיות מסורתיות.
ב-9 בדצמבר 2009, עפ"י בקשת איטליה, העניק האיחוד הארופאי תג איכות רשמי של פיצה עבה הנאפוליטאנית, עם דגש על פיצה מרגריטה ופיצה מרינרה-Marinara.